<h1>ראב"ן — גיטין</h1>
<h2>דף לד:</h2>
[גיטין מ"ג ע"ב] המוכר עבדו לגוים יצא לחירות, וצריך גט שיחרור כשיברח מן הגוי או מיניה אם הוא חי ואם מת מן יורשיו כדאמרי' לעיל [מ'.] בההוא דסקרתא דעבדי, וכן לוה עליו מן הגוי והגיע הזמן ולא פרעו. והמוכר עבדו לגוי כעבד בן ברית וכן כולן שאמרנו קונסין את המוכר לפדותו עד עשרה בדמיו. וכן בהמה גסה שעושה בה גוי מלאכה בשבת קונסין אותו לפדותה, ואם מתו לא קנסו בניהם אחריהם דאינהו לא עבדו איסורא.
<h2>דף לה.</h2>
[גיטין נ"ג ע"א] דבר תורה המטמא והמדמע והמנסך בין בשוגג בין במזיד פטור דהיזק שאינו ניכר ל"ש היזק ויכול לומר לו הרי שלך לפניך ומ"ט אמרו במזיד חייב שלא יהא כל א' ואחד הולך ומטמא טהרות של חבירו ואומר פטור אני.
<h2>דף מו.</h2>
[גיטין ל"ו ע"א] והילכתא אפילו למ"ד נדר שהודר ברבים יש לו הפרה על דעת רבים אין לו הפרה, והני מילי לדבר הרשות אבל לדבר מצוה יש לו הפרה כי הא דההוא מיקרי דרדקי דאדריה רב אחא דהוה פשע בינוקיה ואהדריה רבינא דלא אישתכח דדייק כוותיה.
